אמונות, תפיסות, ערכים, מחשבות, זיכרונות, רגשות, מודע, תת מודע, חשקים, יצרים, תחושות, חוויות, פרשנויות, נקודות מבט, הלך רוח, עמדות, איכויות, תכונות, מוסר, מצפון, דמיון, מסקנות, ידע, ניסיון. אפשר כמובן להאריך את הרשימה.
התודעה מתקיימת בארבעת הגופים שלנו – פיזי, רגשי, מנטלי ונשמתי.
לשיטתי, לכל הקיים בעולמנו, ולא רק האנושי, קיימת תודעה. גם לצמחים למשל.
כמו כן, אני מאמינה שהתא הוא סוג של mini-me, היינו 'אני' בזעיר אנפין, כשם שהאנושות היא maxi-me. היחס בין תא-אני-אנושות הוא כמו היחס 1:10:100. התא הוא פְרׇקטל, האוחז בתודעה של האדם השלם. הנחתי זו היא אחת מאבני היסוד של התאוריה והפרקטיקה של CCRC, והסיבה, שלהערכתי, הגישה הטיפולית (ע"פ מודל CCRC) יעילה.
בהנחה שהכול הוא אנרגיה, ולאנרגיה יש תדר (frequency), הרי שתודעה הינה מנעד התדרים שאנו מצליחים לקלוט באופן כזה או אחר. אמנם איננו רואים את גלי הקול או החשמל, אך כבר נבנתה בתוכנו ידיעה ברורה לגבי קיומם, כך שיכולת התפיסה היא לא רק בעזרת חמשת חושינו הגשמיים.
סיפור ידוע הוא על האינדיאנים באמריקה שלא קלטו בחושיהם את אוניות האירופאים מגיחות אל חופיהם, וזאת מכיוון שלא נתקלו עד אז באוניה. לתומי חשבתי שמדובר באגדה אורבנית נחמדה, עד שבדצמבר 2023 הגיע לביקור בישראל חבר אמריקאי. ישבנו לאכול במסעדה בתל אביב. ואז הגיעה אזעקה. אחזתי בזרועו של חברי והובלתי אותו למרחב המוגן. הוא לא הבין על שום מה ולמה אנחנו קמים מהשולחן. הוא פשוט לא שמע את האזעקה, ולא בגלל קשיי שמיעה. הוא לא שמע אזעקה מימיו, כך שלא היו לו קולטנים. היא לא הייתה בטווח התודעה שלו.
ניתן לדמות את הרחבת התודעה להצטיידות במיקרוסקופ, המאפשר לראות יצורים זעירים שחיים במקביל אלינו. אותם יצורים מיקרוסקופיים נמצאים שם תמיד, אבל כל עוד איני יכולה לתפוס אותם באופן כלשהו, הם לכאורה אינם קיימים במרחב שלי.
במסענו בעולם הזה אנחנו נקראים להרחיב את התודעה אל עבר תדרים נוספים. זהו חלק מתהליך הצמיחה לכבודו התכנסנו פה (פה באתר, אך גם פה בעולם הגשמי).
אם פצע בעור או דלקת בגרון נרפאים לבד, הרי שסביר יהיה להניח שמצבים רפואיים נוספים הינם בעלי פוטנציאל לריפוי עצמי. הרחבת התודעה, מתיחת אותו ספקטרום תדרים, יגרמו למציאויות נוספות להיכלל בחיינו. כמו פתיחה של עוד חלונות במחשב. לרבות מציאות של ריפוי עצמי.
אופן הבחירה בתדר/חלון (window) כזה או אחר מתוך ספקטרום תדרי התודעה, הוא על ידי כך שאנו עצמנו רוטטים אותו. השׇלט המטאפורי באמצעותו אנו מעבירים ערוצים בטלוויזיית התודעה, הוא עצם כך שאנו רוטטים תדר מסוים. המציאות כבר מיישרת אתו קו.
בהסתמך על החוק הקוסמי של 'דומה מושך דומה', הרי שתדר המתקיים בתוכנו פנימה ימגנט אליו מציאות בעלת אותו התדר. האמרה הידועה – 'אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה' הינה ייצוג של חוק זה. אני וחבריי דומים וקיימת בינינו משיכה הדדית. כך גם פועל האלגוריתם של רשתות חברתיות, ולכן תמיד נמצא בפיד אנשים שחושבים כמונו. גם בביולוגיה מתקיים חוק זה, כך שקריש דם ימשוך אליו עוד טסיות ופקטורי קרישה, שבתורם יגדילו את הקריש. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על "כסף מושך כסף"...
אין סתירה בין חוק 'דומה מושך דומה' לבין משיכה בין הפכים. אלו שני חוקים קוסמיים הפועלים במקביל, למען מטרות שונות ובהקשרים שונים. מיזוג הפכים נועד ליצירת שלם מניב. באופן זה תהיה משיכה בין זכר לנקבה ובין פלוס למינוס.
"ישועת השם כהרף עין" הוא תדר של ריפוי עצמי.